הוא השפיל אותי בסקס ואז נעלם לי 

"הגעתי לגילי ממכון זוגות ?", נשאלתי כשעניתי לסלולארי, "כן" השבתי. "האם אתה יכול ללמד אותי להיות בזוגיות?"...

בפגישת האימון הראשונה סיפרה טל שמעולם לא הייתה בזוגיות אמיתית. טל בת 34 גרה במרכז, עובדת בתפקיד ניהולי בחברת הייטק, בעלת תואר שני במנהל עסקים, נראית טוב מאוד. טל החלה לתאר את יחסיה עם גברים. "היו לי שתי מערכות יחסים ארוכות, אחת מגיל 16 עד 18, והשנייה הייתה בצבא, מאז גיל 21 לא היה לי קשר שנמשך מעבר לחודש".

דיברנו על מערכות היחסים הארוכות שהיו שאלתי את טל למה ואיך הן הסתיימו. טל סיפרה שהחבר בתיכון היה הראשון שלה, ושניהם החליטו עם סיום התיכון שהם רוצים לחוות עוד ולהתנסות. הקשר בצבא היה אהבה חזקה, אמיתית, "חשבתי שנתחתן". "ומה קרה?" שאלתי, "יום אחד הוא הודיע לי שמבחינתו זה נגמר. הוא אמר שהוא יודע שאני רוצה להתחתן וזה לא מתאים לו ומלחיץ אותו. אמרתי לו שאני מוכנה להמתין עד שיתאים גם לו, שלא מוצאים כל יום אהבה כמו שלנו. הוא התעקש ואמר שמגיע לי יותר, ועזב. בכיתי שבוע ולא עזר כלום."

"מה קרה מאז?" שאלתי. טל סיפרה שבמשך חודשיים הייתה בדיכאון במיטה. בשנה הראשונה לא יצאה לדייטים, פשוט הייתה באבל, ולאחר השנה בלחץ של המשפחה וחברות החלה לצאת. הזמן עשה את שלו והיא התגברה על הבחור. תהיתי, האמנם טל באמת התגברה על הבחור? שאלתי "ומה קורה בדייטים?" . טל סיפרה שיצאה להרבה דייטים, "מכירים לי הרבה בחורים ויש לי גם הרבה פניות באינטרנט. אבל הקשר הכי ארוך שהיה לי נמשך חודש. בכל הפעמים הבחור נעלם. זו הסיבה שפניתי אליך - אני לא חושבת שאני יודעת להיות בזוגיות בכלל".

שאלתי "מה קורה לך בדייטים? מה את מרגישה? מה אתם עושים? בואי תתארי לי את הנסיון האחרון...". "בפגישה הראשונה היה מאוד נחמד, הכל זרם" מספרת טל, "הפגישה נמשכה שעתיים, הוא בחור שראה עולם, עבר חוויות, סיפר על המשפחה ועל העבודה". "ומה את סיפרת?" שאלתי, "לא היה לי הרבה מה לספר, בעיקר הקשבתי ושאלתי." אמרה טל. "בסוף הפגישה הוא אמר שהיה לו מאוד נחמד וגם אני אמרתי. למחרת הוא התקשר וקבענו להיפגש יום אחרי. הלכנו לראות סרט והוא החזיר אותי הביתה, נפרדנו בנשיקה ואז שאלתי אותו אם הוא רוצה לעלות אלי לדירה. היה סקס ולאחר מכן הוא נסע לישון אצלו. כל המשך הלילה הרגשתי רע מאוד, למה הזמנתי אותו לעלות. בבוקר הוא סימס לי ושאל מה שלומי, התקשרתי קבענו להיפגש בערב, חשבתי שיהיה בסדר ותכננתי לעצמי על מה נדבר, כדי שלא יהיה משעמם. הוא אסף אותי ונסענו אליו לדירה, וישר למיטה. בבוקר הוא נראה לי שהוא היה קצת יותר קריר. הוא מאוד מיהר וביקש שאסגור אחרי את הדלת. לא שמעתי ממנו יומיים והתקשרתי, "אני בלחץ בעבודה הוא אמר, אתקשר לקראת סוף השבוע" ביום חמישי כבר הייתי פקעת עצבים, כל צלצול הקפיץ אותי. בעשר בלילה הוא התקשר ושאל אם הוא יכול לקפוץ, אמרתי שבטח. הוא הגיע דיברנו קצת הכנתי לו ארוחת ערב, נכנסנו למיטה ולאחר הסקס הוא עזב. בסוף השבוע לא שמעתי ממנו וביום ראשון התקשרתי אליו וביקשתי שנדבר. נפגשנו בערב, שאלתי אותו מה קורה והוא אמר שאני חמודה אבל הקשר הזה לא ימריא לשום מקום, אמרתי לו שטוב לי כשהוא בחיי ושאני מוכנה להיות בקשר הזה בכל דרך שהוא רוצה. הוא אמר שהוא יחשוב על זה. בהמשך השבוע נפגשנו פעמיים נוספות הוא הגיע אלי בלילה לסקס בלבד. כל פעם הוא ניסה בסקס דברים חדשים ומשפילים, אבל אני לא הייתי מוכנה לוותר עליו והסכמתי להכל. לאחר השבוע הזה הוא נעלם לתמיד. כל זה קרה לפני חודש" טל בכתה ללא הפסקה "עשיתי כל מה שהוא רצה וגם הוא הלך, מה אני עוד יכולה לעשות?"...

שאלתי את טל האם התאור הזה מאפיין את הקשרים שלה. טל השיבה בחיוב, "כן זה דפוס חוזר שאני לא יכולה לצאת ממנו". "בואי ננתח את הסיפור וננסה לראות מה אפשר לעשות אחרת, את מה היית משנה?"

טל חשבה לרגע ואמרה " הייתי משנה את הנושא של הסקס, לא הייתי צריכה להזמין אותו אלי הביתה בסוף הפגישה השנייה" מה עוד שאלתי, "ידעתי שהוא לא רוצה אותי ולא הייתי צריכה להשפיל את עצמי, אבל לא יכולתי לוותר עליו". זו התחלה מאוד טובה, חשבתי ושאלתי "מה הסיבה לזה שהזמנת אותו לעלות, ולזה שהסכמת לכל מה שרצה?", "פחדתי שהוא יעזוב, פחדתי שהוא לא ירצה אותי".

"טל, סיפרת קודם שלפני אחת הפגישות שלכם תכננת על מה לדבר וגם שבפגישה הראשונה שלכם רק הוא דיבר ואת הקשבת ושאלת שאלות, תנסי לחשוב מה זה אומר?"
טל אמרה מיד "אין לי מה להגיד, מה שיש לי לספר על עצמי לא מעניין ומשעמם. מעבר לאיך שאני נראית אין שום דבר אני קליפה ריקה"

בשלב זה, כחודש לאחר תחילת האימון, שאלתי את טל האם הפחד שלא ירצו אותה ושיעזבו אותה מגיע מהמחשבה שהיא קליפה ריקה, ושהיא לא מעניינת, ולכן מציעה סקס בתמורה. טל הנהנה בשקט "כן, אני טובה רק לסקס".

בשבועות הקרובים עבדנו על השבת הערך העצמי לטל, למדנו את החוזקות, היכולות, התחביבים. ראינו מה טל עשתה עד היום בחייה, לאיזה השגים הגיעה. ביקשנו מחבריה ומהמשפחה לכתוב לטל, מה הם חושבים עליה, על היכולות שלה ועל התכונות המשמעותיות שלה. טל הופתעה לגלות כמה מעריכים אותה.

החברים הזכירו לה כמה היא אוהבת ללמוד ומהירת תפיסה. במפגש לאחר שבוע, סיפרה שנרשמה לקורס "מסתרי המח". "זה לא כדי להשיג תעודה. גמרתי עם התעודות תודה לאל. עכשיו אני לומדת בשביל עצמי, בשביל הכיף והרחבת הדעת".
באחד המפגשים הבאים סיפרה טל על אהבתה לשירה "חזרתי לשיר בחבורת זמר וזה מרגיש נפלא".

בשבועות הבאים הבינה טל שפחד מרכזי, שלא דיברה עליו עד כה, וניהל את חייה, הוא חרדת הנטישה. החבר מהצבא, שעליו חשבה שהתגברה, גילם את הפחד מהגבר הנוטש, העוזב. החרדה בעקבות הנטישה שלו היתה כל כך גדולה, עד שטל לא הייתה מוכנה לעבור אותה שוב ולכן הייתה מוכנה לעשות כל דבר למנוע את העזיבה. היא הפכה לבובה ביחסים עם גברים, מתוך משאלה שכך לא יעזבו אותה לעולם. אבל כעת היא הבינה, שדווקא בגלל שנתנה לפחד לנהל אותה, ורוקנה את היחסים שלה מתוכן אמיתי, היא הגיעה שוב ושוב לכך שהפחד שלה יתממש והיא תינטש.

בשיחות ביננו התגבשה החלטה שטל תקיים טקס פרידה מהחבר מהצבא. היא הזמינה לטקס מספר חברות והקריאה מכתב פרידה, שבו סלחה לו על שנטש, וסיפרה שהיא יודעת שעזיבתו לא הייתה קשורה אליה.

בשלב זה, כחמישה חודשים לאחר תחילת האימון, טל מילאה את חייה בתוכן, ושוב לא ראתה את עצמה כ"קליפה ריקה". היא הצליחה להבין את המקור לחרדת הנטישה שלה ולהתגבר על התחושה שהיא אשמה בעזיבתו של החבר מהצבא. לאט לאט הבינה טל, שהיא מעניינת בזכות עצמה, שיש לה מה לתת, ושהיא במקום אחר לגמרי מזה בו היתה לפני כמה שנים. היום היא לא פוחדת, לא מאחרים ולא מעצמה. היום היא מוכנה לזוגיות.

פורסם במדור יחסים Ynet